כף זכות

ב״ה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. הרבי מליובאוויטש היה נוהג לפרש את דברי יהושע בן פרחיה בהקשר למאורעות חייו[א]. כך...

ב״ה

יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

הרבי מליובאוויטש היה נוהג לפרש את דברי יהושע בן פרחיה בהקשר למאורעות חייו[א]. כך נאמר בגמרא[ב] ״לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת… לא כיהושע בן פרחיה שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיו״, ומסופר שיהושע בן פרחיה ותלמידו ישו התארחו באכסניה, כשיצאו אמר יהושע בן פרחיה ״כמה יפה אכסניא זו״, אך התלמיד הסתייג ״רבי עיניה טרוטות״ (עיניה של בעלת האכסניה אינן יפות). השיב רבו ״רשע! בכך אתה עוסק?!״ ונדה אותו. לאחר מכן בקש התלמיד לחזור, אך רבו לא הסכים. לבסוף התייאש ישו, זקף לבֵנה והשתחווה לה (לעבודה זרה). התהפכו היוצרות ויהושע בן פרחיה בקש מתלמידו לשעבר ״חזור בך!״, אך ישו השיב “כך מקובלני ממך, כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה”… לאחר סיפור זה – מסביר הרבי – הדגיש יהושע בן פרחיה את הכלל ״הוי דן את כל האדם״ – ואפילו את ישו, שחטא והחטיא – ״לכף זכות״.

אמנם המפרשים[ג] אומרים ש”הוי דן את כל האדם לכף זכות” לא מתייחס לרשע גמור, אותו יש לדון לכף חובה! אך זה נכון בנוגע להתייחסות הפשוטה בבית דין של מטה, אבל כלפי שמיא יש לדון אפילו אותו לכף זכות ואם נצליח בכך הוא יתהפך ויעשה תשובה!

כיצד באמת יכול היה ישו לעשות תשובה? הלא הוא באמת חטא והחטיא את הרבים! בספר התניא מבואר שכל אחד יכול לעשות תשובה, ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד״[ד], וגם מי שנאמר בו “אין מספיקין בידו לעשות תשובה” הכוונה היא “שאין מחזיקים ידו להיות לו שעת הכושר לעשות תשובה. אבל אם דחק השעה ועשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני התשובה”[ה]. גם רשע גמור יכול ברגע אחד לעשות תשובה עד ש”זדונות נעשות לו כזכויות״[ו]. ואם אפילו אותו “פושע ישראל” היה יכול לעשות תשובה, קל וחומר לכל אחד מאתנו!

היכולת לדון רשע גמור לכף זכות היא מתוך מבט על הפוטנציאל, בכח, הטמון בו. זוהי עבודה של הדור שלנו, דורו של משיח, ככתוב שלעתיד לבוא תפסק ההלכה כבית שמאי[ז] ולשיטתם ״אזלינן בתר בכח״ (לעומת בית הלל שהולכים אחרי הבפועל)[ח]. כשאני מתבונן על ה’בכח’ של הרשע, ומכיר שהוא יכול לעשות תשובה ולהיות במדרגה גבוהה ממני, שהרי “מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים”[ט] – אזי אני מתקטן לעומתו, סגולה למדת השפלות.

[לזכרו של בעל התשובה הגדול, הרב אורי זוהר זצ”ל]


נערך על פי מבחר שיעורי התבוננות חי״ב עמ׳ 243 ואילך.

[א] ראה שיחת ש״פ בהעלותך תשמ״א. ועוד.

[ב] סנהדרין קז, ב (בגרסאות הלא-מצונזרות).

[ג] ראה פירושי הרמב”ם, רבינו יונה, רע”ב ועוד.

[ד] דברים ל, יד.

[ה] תניא פכ״ה.

[ו] יומא פו, ב.

[ז] מקדש מלך על זהר ח”א יז, ב בשם האריז”ל. מובא בלקו”ת קרח נד, ג.

[ח] ראה לקו”ש חלק ו עמ’ 70 ואילך; בית האוצר מערכת א כלל כז ומערכת ב כלל ב; לאור ההלכה מאמר “לשיטות בית שמאי ובית הלל”.

[ט] ברכות לד, ב.

הרשמו עכשיו וקבלו עדכונים מ"גל עיני"

דילוג לתוכן