מכון גל עיני
נכתב עלידי
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.
על הפסוק “אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ”[א] מביא רש”י דרשה: “מנין אם באת לקנות, קנה מישראל חברך? תלמוד לומר ‘או קנֹה מיד עמיתך'”. דרשה זו אף נפסקה למעשה – כשיהודי הולך בשוק (או משוטט באינטרנט) ומחפש מוצר, מצוה עליו לקנותו דווקא מיהודי, וכן להעדיף בעל מלאכה יהודי וכיו”ב[ב]. מי שמקפיד על קניה מיהודים והעסקתם, מקיים (או מסייע בקיומן של) כמה מצוות[ג], כשאחת מהן היא עידוד מצוות המלאכה. היכן מצינו שישנה מצוה לעבוד?
לגבי שמירת השבת מצווה התורה: ״ששת ימים תעבֹד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה’ אלהיך לא תעשה כל מלאכה…”[ד]. בפסוק הראשון כתובה מצוה המהווה הקדמה למצות השבת, וכך פירשו חז”ל[[סתם מכילתא היא דרבי ישמעאל לכן שיניתי] “׳ששת ימים תעבֹד׳ – רבי אומר: הרי זו גזירה אחרת, שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה של שבת כך נצטוו על המלאכה”[ה]. ובאבות דרבי נתן: ״אהוב את המלאכה, כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהיה שונא את המלאכה. כשם שהתורה ניתנה בברית כך המלאכה ניתנה בברית, שנאמר ׳ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת להוי’ אלהיך׳״[ו].
ישנם נימוקים רבים מדוע יהודים, אפילו שלמים ויראי ה’, מעסיקים גוים וקונים מהם, כגון ״מחיר נמוך יותר״ וכדומה. אמנם, הנימוק הפנימי יותר, במודע או שלא במודע, הוא ההעדפה להטיל את המלאכות הקשות, “מלאכת כפים”, על גוים.
דברי שמעיה במשנתנו – “אהוב את המלאכה” – באו לעקר העדפה זו. “גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים… ‘יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך’, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא”[ז]. מצינו רבים מחכמי ישראל בכל הדורות שעסקו בעבודות כפיים, וחלקם אפילו נקראו על שם מלאכתם, כגון: רבי יוחנן הסנדלר, רבי יצחק נפחא (הנפח), רבי יהודה חייטא (החייט), רבי שמעון שזורי (שוזר חוטים) ועוד. מי שמקפיד על העסקת יהודים, הריהו עוזר ותומך לאותו היהודי לקיים את מצות המלאכה, כך שלבסוף כולנו נוכל לאהוב את המלאכה.
נערך ע”י מנחם זאב וינגורט על פי מלכות ישראל ח״א מאמר ״עבודה עברית״ (עמ׳ רסט).
[א] ויקרא כה, יד.
[ב] וראה בספר אהבת חסד (לבעל החפץ חיים) פרק כא.
[ג] מצוות המלאכה ושמירת השבת, מצוות ישוב ארץ ישראל (בארץ ישראל), מצות מקח וממכר בין בני ישראל ומצות תמיכה בנזקקים (״והחזקת בו״). ראה במלכות ישראל דלעיל בארוכה.
[ד] שמות כ, ט-י.
[ה] מכילתא דרשב”י שמות כ, ט.
[ו] אבות דרבי נתן יא, א.
[ז] ברכות ח, א.
