וְנַחְנוּ מָה

עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם! שִׂמְחַת הַחֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד פַּרְעֹה יַחַד עִם נִסֵּי הַמַּכּוֹת וּקְרִיעַת יַם סוּף עוֹד מְהַדְהֵדִים בָּרֶקַע, עוֹד לֹא עוֹבֵר חֹדֶשׁ מֵאָז לֵיל הַסֵּדֶר וּכְבָר מוֹצֵא הָעָם אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן לֹא קַל – הָאֹכֶל אָזַל. הַפַּחַד מִמַּחְסוֹר בְּמָזוֹן הוֹפֵךְ לִהְיוֹת רְצִינִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאִים אֶל מֹשֶׁה בִּתְלוּנָה קָשָׁה – "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". ה' 'נַעֲנָה' לַדְּרִישָׁה, אֲבָל יַחַד עִם זֹאת מַעֲמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל בְּנִסְיוֹן אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן – הוּא מוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן בְּשֶׁפַע אַךְ דּוֹרֵשׁ מֵהֶם לֶאֱסֹף מִמֶּנּוּ כַּמּוּת שֶׁתַּסְפִּיק לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד.

כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ מֹשֶׁה לְהוֹדִיעַ לָעָם עַל הַחְלָטַת ה' בְּהוֹרָדַת הַמָּן וְעַל הַתְּנָאי הַנִּדְרָשׁ מֵהֶם, הוּא מוֹסִיף בִּטּוּי מְעַנְיֵן, שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ דָּבָר חָשׁוּב עַל אִישִׁיּוּתוֹ. כַּאֲשֶׁר מִתְלוֹנְנִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בָּאִים בִּתְבִיעָה אֶל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. אֵיךְ לֹא? הֲרֵי הוּא נְצִיגוֹ שֶׁל ה', הוּא הַשָּׁלִיחַ לְהוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם. מֹשֶׁה בִּתְשׁוּבָתוֹ לָעָם לוֹקֵחַ צַעַד לְאָחוֹר וְעוֹנֶה לָהֶם בִּשְׁאֵלָה: "וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ"? פֵּרוּשׁ הַבִּטּוּי "וְנַחְנוּ מָה" הוּא כָּךְ: אִם יֵשׁ לָכֶם בְּעָיָה עִם ה' יִתְבָּרֵךְ – פְּנוּ אֵלָיו יְשִׁירוֹת. אֲנַחְנוּ, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כִּבְיָכוֹל אֵינֶנּוּ צַד בָּעִנְיָן וְלָכֵן אֵין טַעַם לָבוֹא אֵלֵינוּ בִּתְלוּנוֹת.

בְּסִפְרֵי הַחֲסִידוּת מֻסְבָּר, כִּי מֵאֲחוֹרֵי שְׁאֵלַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – "וְנַחְנוּ מָה" – מִסְתַּתֶּרֶת גַּם הַתְּשׁוּבָה. "וְנַחְנוּ מָה" נֶאֱמַר בְּצוּרָה חִיּוּבִית, עִם סִימַן קְרִיאָה! יֵשׁ בָּנוּ – בִּי וּבְאַהֲרֹן אָחִי – כֹּחַ עָצוּם שֶׁנִּקְרָא 'מָה'. כֹּחַ הַ'מָה' שֶׁבְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְבַטֵּא אֶת מִדַּת הַבִּטּוּל הָעֲצוּמָה שֶׁלּוֹ.

סוּגִים שֶׁל שְׁאֵלוֹת

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מֵהַפְּעִילוּת בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, קָרוֹב לַחֲצוֹת. נִכְנַסְתִּי בְּשֶׁקֶט כְּדֵי לֹא לְהָעִיר אַף אֶחָד, פָּרַקְתִּי אֶת הַתִּיק הַכָּבֵד מֵעַל גַּבִּי. לֹא נוֹרָא, נְסַדֵּר אוֹתוֹ כְּבָר מָחָר. אֲנִי עָמוּס יוֹתֵר מִמֶּנּוּ… כָּךְ הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי וְ… נָפַלְתִּי לְשֵׁנָה מְתוּקָה. בַּבֹּקֶר, לְאַחַר שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי קַלּוֹת, מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻקָּף בִּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה תַּחַת תַּחְקִיר כָּבֵד, הַכּוֹלֵל מִמְטָר שְׁאֵלוֹת: "נוּ, אֵיךְ הָיָה?", "הָיָה כֵּיף?", "כַּמָּה יְלָדִים הִשְׁתַּתְּפוּ בַּפְּעִילוּת?", "מָתַי סִיַּמְתֶּם?", "מִי הָיָה הַמַּדְרִיךְ שֶׁל הַקְּבוּצָה?", "מִי זָכָה?", "מִי לֹא הִגִּיעַ?" וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

שִׁתַּפְתִּי בְּשִׂמְחָה אֶת כֻּלָּם וְחָלַקְתִּי עִמָּם אֶת חֲוָיוֹת הַפְּעִילוּת, שֶׁהָיְתָה בֶּאֱמֶת לֹא שִׁגְרָתִית וַעֲשִׁירָה בְּתֹכֶן מְהַנֶּה. לְאַחַר שֶׁנִּרְגְּעוּ הָרוּחוֹת יָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי וְחָשַׁבְתִּי עַל הָאֵרוּעַ הָאַחֲרוֹן. לֹא, לֹא עַל הַפְּעִילוּת, אֶלָּא עַל הַתַּחְקִיר הַמִּשְׁפַּחְתִּי. שַׂמְתִּי לֵב לְתוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת. הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנִּשְׁאַלְתִּי הִתְחַלְּקוּ לְסוּגִים שׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְאַפְיֵן כָּל אֶחָד מֵהַסּוּגִים בֶּן מִשְׁפָּחָה אַחֵר.

אֵיךְ, כַּמָּה וְלָמָּה?

לְמָשָׁל: אֶת רוּבִי מְעַנְיְנִים פִּרְטֵי הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים. חָשׁוּב לוֹ לָדַעַת כַּמָּה יְלָדִים הִגִּיעוּ, כַּמָּה זְמַן אָרְכָה הַפְּעִילוּת, כַּמָּה יְלָדִים זָכוּ בִּפְרָס, כַּמָּה שָׁוֶה כָּל אֶחָד מֵהַפְּרָסִים, כָּל כַּמָּה זְמַן אֲמוּרָה פְּעִילוּת מִסּוּג זֶה לְהִתְקַיֵּם, כַּמָּה הָיָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם עֲבוּרָהּ. שַׂמְתֶּם לֵב? אֶת רוּבִי מְעַנְיֵן הַ'כַּמָּה'. כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַכְנִיס אֶת כָּל הַמֵּידָע הַזֶּה לְאֹסֶף הַכַּמּוּיוֹת שֶׁלּוֹ…

דָּסִי, הָאָחוֹת הַטּוֹבָה, פָּחוֹת מִתְעַנְיֶנֶת בַּפְּרָטִים. אוֹתָם הִיא מַשְׁאִירָה לְרוּבִי… אוֹתָהּ מְעַנְיֵן בְּעִקָּר אֵיךְ הִרְגַּשְׁתִּי. הַאִם נֶהֱנֵתִי וְהִתְלַהַבְתִּי? הַאִם לֹא חָשַׁשְׁתִּי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחִי בָּאֶתְגָּרִים? אֵיךְ הֵגִיבוּ הַחֲבֵרִים לַהַצְלָחָה שֶׁלִּי? אֵיךְ הִתְיַחֵס הַמַּדְרִיךְ לִילָדִים שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ. כֵּן, אֶת דָּסִי מְעַנְיֵן בְּעִקָּר הָ'אֵיךְ'. הָאֱמֶת הִיא, שֶׁגַּם אֱלִיעֶזֶר שָׁאַל הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת שֶׁל 'אֵיךְ', אֲבָל מִסּוּג קְצָת שׁוֹנֶה: "תַּגִּיד, זוֹ פְּעִילוּת שָׁוָה, אֵיכוּתִית?", הוּא שׁוֹאֵל אוֹתִי וּמְנַסֶּה לְהַשְׁווֹת אֶת הַתֵּאוּר שֶׁלִּי לַפְּעִילוּת שֶׁהוּא הִשְׁתַּתֵּף בָּהּ. כְּשֶׁאֲנִי מַרְאֶה לוֹ עַד כַּמָּה אֲנִי שָׂמֵחַ וּמְרֻצֶּה הוּא כְּבָר מֵבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה מֵעַצְמוֹ. מִי שֶׁשּׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת שֶׁל 'אֵיךְ', כְּמוֹ דָּסִי וֶאֱלִיעֶזֶר, מִתְעַנְיֵן בְּעִקָּר בָּאֵיכוּת.

יְהוֹיָדָע מְנַסֶּה תָּמִיד לָדַעַת: לָמָּה? מַדּוּעַ? – לָמָּה הַפְּעִילוּת מַתְחִילָה שָׁעָה לִפְנֵי שֶׁיּוֹרֶדֶת הַחֲשֵׁכָה? לָמָּה חִלְּקוּ אֶתְכֶם לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת וְלֹא לְשָׁלֹשׁ? מַדּוּעַ נִבְחַרְתִּי לְשַׂחֵק בְּתוֹרִי רַק בַּסּוֹף, אַחֲרֵי כֻּלָּם. נוּ, כַּנִּרְאֶה בִּגְלַל זֶה הוּא נִקְרָא יְהוֹיָדָע…

מִי וּמָה?

וְאִמָּא? אִמָּא יָשְׁבָה בַּצַּד וְהִקְשִׁיבָה לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת בְּעֵינַיִם נְבוֹנוֹת וּמִתְעַנְיְנוֹת וְאָז הוֹסִיפָה אֶת שֶׁלָּהּ: "תַּגִּיד, רָזִי, מָה שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הַמַּדְרִיךְ שֶׁלְּךָ?". "עַזְרִיאֵלִי", אֲנִי עוֹנֶה. "לָמָּה הִיא שׁוֹאֶלֶת? מָה זֶה מְשַׁנֶּה בִּכְלָל?", אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי. נוּ, כָּכָה זֶה אֵצֶל מְבֻגָּרִים, אִם הֵם מַכִּירִים אֶת אִמּוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ אוֹ אֶת הָאַחִים שֶׁלּוֹ אָז הָעֵסֶק סָגוּר. הֵם כְּבָר יוֹדְעִים עָלָיו הַכֹּל. רַק תֹּאמַר לָהֶם 'מִי', וְהֵם כְּבָר מְבִינִים דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר…

תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּדֶרֶךְ הַסָּקַת הַמַּסְקָנוֹת שֶׁל אִמָּא נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת וְאַבָּא נִכְנַס. "מָה שְׁלוֹמְךָ רָזִי? שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיְתָה לְךָ אֶתְמוֹל פְּעִילוּת מְעַנְיֶנֶת". אֲנִי מֵבִין שֶׁאֶת פִּרְטֵי הָאֵרוּעַ הוּא כְּבָר הִסְפִּיק לֶאֱסֹף עוֹד לִפְנֵי כֵן, אֲבָל אֶת אַבָּא שֶׁלִּי תָּמִיד מְעַנְיְנִים דְּבָרִים אֲחֵרִים. "מָה לְדַעְתְּךָ, רָזִי, אַתָּה יָכוֹל לִלְמֹד מֵהַפְּעִילוּת הַמְּאַתְגֶּרֶת שֶׁעָבַרְתָּ? מָה לָמַדְתָּ עַל עַצְמְךָ?". "אַבָּא תָּמִיד טָס גָּבוֹהַּ", אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי וּמִיָּד שׁוֹמֵעַ אֶת הַשְּׁאֵלָה הַכָּל-כָּךְ מְאַפְיֶנֶת אוֹתוֹ: "רָזִי, מָה ה' מְלַמֵּד אוֹתְךָ פֹּה?". הֵבַנְתֶּם? הוּא לֹא מִתְעַנְיֵן בְּכַמָּה, אֵיךְ, מַדּוּעַ אוֹ מִי. אֶת אַבָּא שֶׁלִּי מְעַנְיֵן רַק הַ'מָה', בִּשְׁבִיל מָה הַכֹּל? הוּא מְחַפֵּשׂ תָּמִיד מָה מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי כָּל דָּבָר, מַהִי הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ.

כֹּחַ-מָה שֶׁל הַחָכְמָה

הָרָצוֹן לָדַעַת מָה מִסְתַּתֵּר מֵעֵבֶר וּלְבָרֵר מַהִי הַתַּכְלִית שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא תְּכוּנָה הַשְּׁמוּרָה לִסְפִירַת הַחָכְמָה. אָדָם נָבוֹן מִסְתַּמֵּךְ עַל הַיֶּדַע הַקּוֹדֵם שֶׁיֵּשׁ לוֹ – דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע אוֹ לָמַד בֶּעָבָר – כְּדֵי לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת. אֲבָל הֶחָכָם לֹא מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, הוּא תָּמִיד יִרְצֶה לִרְאוֹת בְּעַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים, לְהַמְצִיא אוֹתָם מֵחָדָשׁ. לְשֵׁם כָּךְ הוּא שָׂם אֶת עַצְמוֹ, עִם כָּל הַיֶּדַע הָרַב שֶׁצָּבַר בֶּעָבָר, בַּצַּד. כָּעֵת הוּא פָּתוּחַ לְמַחְשָׁבוֹת וְרַעֲיוֹנוֹת חֲדָשִׁים. הוּא מֻכְשָׁר לְקַבֵּל. חֲשִׁיבָה מִסּוּג זֶה מַצְבִּיעָה עַל בִּטּוּל.

זֶהוּ כֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – כֹּחַ הַחָכְמָה וְהַבִּטּוּל. הוּא מִתְבַּקֵּשׁ מֵאֵת ה' לְהוֹרִיד לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן מִשָּׁמַיִם וּלְלַמֵּד אוֹתָם פֶּרֶק חָשׁוּב בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. מִי מַתְאִים לְתַפְקִיד כָּזֶה? מִי שֶׁבְּעַצְמוֹ חַי מֵהַשָּׁמַיִם, מִי שֶׁלֹּא מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לִמְצִיאוּת, אֶלָּא בָּטֵל כֻּלּוֹ לַה' וּמָסוּר לִשְׁלִיחוּתוֹ.

שֶׁנִּזְכֶּה לְ'מָה' שֶׁל בִּטּוּל לַה'!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי