שָׁלוֹם יְלָדִים!
לִכְבוֹד יוֹם ג׳ תַּמּוּז שֶׁעָבַר עָלֵינוּ הַשָּׁבוּעַ, יוֹם שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת לָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִיטְשׁ, רָצִיתִי שֶׁנַּקְדִּישׁ כַּמָּה מִלִּים לָרַבִּי. אֶחָד הַיְּסוֹדוֹת שֶׁהִתְחַדְּשׁוּ מֵאָז הוֹפָעַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק. כַּמּוּבָן, רַבָּנִים וְצַדִּיקִים הָיוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל מֵאָז וּמֵעוֹלָם, גַּם לִפְנֵי הִתְגַּלּוּתָהּ שֶׁל תְּנוּעַת הַחֲסִידוּת, אֲבָל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב חִדֵּד אֶת נוֹשֵׂא הַהִתְקַשְּׁרוּת לְ"צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" שֶׁבְּכָל דּוֹר.
מִיהוּ רַבִּי? מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינוֹ לְכָל רַב אַחֵר? כֵּיצַד נוּכַל לְזַהוֹת מִיהוּ רַבִּי, מַנְהִיג הַדּוֹר?
דַּעַת תּוֹרָה
בַּחֲסִידוּת מוּבָאוֹת אַרְבַּע תְּכוּנוֹת מֶרְכָּזִיּוֹת הַמְּאַפְיְנוֹת רַבִּי. לַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה נִקְרָא 'דַּעַת תּוֹרָה'. אֵין הַכַּוָּנָה לְאֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ תְּכוּנָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁלָּמְדוּ הַרְבֵּה תּוֹרָה. כְּדֵי לְכַוֵּן לְדַעַת תּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת עֶזְרָה מְיֻחֶדֶת, סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. הַתּוֹסֶפֶת שֶׁל הַמִּלָּה 'רַבִּי' עַל הַמִּלָּה 'רַב' הִיא הָאוֹת י, שֶׁדּוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְטִפַּת מַיִם. מַיִם מְטַפְטְפִים מַזְכִּירִים לִי מֵי מַעְיָן, הַבּוֹקְעִים וְנוֹבְעִים לְלֹא הֶרֶף מֵהַתְּהוֹם, מִמַּעֲבֵה הָאֲדָמָה. בְּשׁוֹנֶה מִמִּזְרָקָה מְלָאכוּתִית, בָּהּ אוֹתָם מַיִם נָעִים בְּמַסְלוּל מַעְגָּלִי וְנִזְרָקִים שׁוּב וָשׁוּב, בִּנְבִיעַת מַיִם מֻרְגֶּשֶׁת הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית. הֲרֵי בְּכָל רֶגַע יוֹצְאִים מַיִם חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא נִרְאוּ מֵעוֹלָם!
כָּךְ הִיא תְּכוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי. דַּעַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁמַעַת מִפִּיו קְשׁוּרָה עִם מַצָּבִים שֶׁלֹּא תָּמִיד כְּתוּבִים בִּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, אוֹ כָּאֵלּוּ שֶׁנִּתָּן לַהֲבִינָם בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת. דַּעַת תּוֹרָה חֲבוּיָה בַּתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיק בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ 'מְפַעְנֵחַ' אֶת הַטָּמוּן בָּהּ וְהוּא פּוֹסֵק אוֹתָהּ, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, לְיָמֵינוּ. הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַתּוֹרָה הַמְּסוּרָה בְּיָדֵינוּ מֵהַר סִינַי וּמְגַלֶּה כֵּיצַד אוֹתָהּ תּוֹרָה הִיא תּוֹרָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי! לְתוֹסֶפֶת הָאוֹת י וְלִתְכוּנַת הַהִתְחַדְּשׁוּת קוֹרֵא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב 'הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין'.
לְעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים
מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי בְּעֵת צָרָה? כַּמּוּבָן, מִתְפַּלֵּל לַה'. לָעוֹלָם יֵשׁ בַּעַל בַּיִת וְאֵלָיו יֵשׁ לִפְנוֹת כַּאֲשֶׁר מַשֶּׁהוּ אֵינוֹ 'הוֹלֵךְ' כַּשּׁוּרָה. בְּעֵת צָרָה זוֹהִי אֲפִלּוּ מִצְוָה מְפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה. אֲבָל דַּוְקָא בְּעִתּוֹת כָּאֵלּוּ מַרְגִּישׁ הָאָדָם שֶׁהוּא נִזְקָק לְעֶזְרַת הַצַּדִּיק, שֶׁהַקֶּשֶׁר הַיָּשִׁיר שֶׁלּוֹ עִם ה' יִתְבָּרַךְ עוֹבֵר דַּרְכּוֹ, וְלָכֵן הוּא פּוֹנֶה אֵלָיו לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ. הַתְּכוּנָה הַשְּׁנִיָּה הַמְּאַפְיֶנֶת עֲבוּרִי רַבִּי קְשׁוּרָה עִם מִי שֶׁאֵלָיו אֶפְנֶה כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל נִשְׁמָתִי. חֲסִידִים נוֹהֲגִים לִמְסֹר לְרַבִּי פ"נ (פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ), שֶׁהַנֻּסָּח הַמְּקֻבָּל בּוֹ הוּא "אָנָּא לְעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית".
בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ נְסַפֵּר סִפּוּר: אֶל הָרַבִּי נִכְנָס יְהוּדִי שֶׁפָּנָיו מְעִידוֹת עַל דְּאָגָה עֲמֻקָּה. חָלְפוּ שָׁנִים עַד שֶׁהִתְבָּרְכוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ בִּפְרִי בֶּטֶן וְזָכוּ (לְאַחַר בְּרָכָה מֵהָרַבִּי) לַחֲבֹק בַּת. כָּעֵת חָלְתָה אוֹתָהּ בַּת בְּצוּרָה קָשָׁה מְאוֹד, לְדַעַת הָרוֹפְאִים יָמֶיהָ סְפוּרִים, וְהֵם חֲלוּקִים בֵּינֵיהֶם הַאִם כְּדַאי לְהִסְתַּכֵּן וּלְנַסּוֹת לְנַתֵּחַ אוֹתָהּ בְּרֹאשָׁהּ אוֹ שֶׁהַנֶּזֶק שֶׁעָלוּל לִהְיוֹת מִכָּךְ גָּדוֹל מֵהַתּוֹעֶלֶת. בִּשְׁאֵלָה זוֹ הָיָה עָלָיו לְהַכְרִיעַ וּבַצַּר לוֹ פָּנָה אֶל הָרַבִּי. "רַבִּי, הַבַּת שֶׁלִּי בְּמַצָּב קָשֶׁה בְּיוֹתֵר", זָעַק. הָרַבִּי שָׁמַע, הֵישִׁיר אֵלָיו אֶת מַבָּטוֹ וְשָׁאַל: "כֵּיצַד אַתָּה רוֹצֶה לַעֲזֹר לְבִתְּךָ לְהַחֲלִים אִם תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת עָצוּב?". הָאִישׁ הָיָה הָמוּם מֵהַשְּׁאֵלָה, כָּךְ שֶׁרַק כְּשֶׁיָּצָא מֵהַחֶדֶר נִזְכַּר שֶׁבִּכְלָל שָׁכַח לִשְׁאֹל אֶת שְׁאֵלָתוֹ. לְהִכָּנֵס שׁוּב לֹא הָיָה נִתָּן, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת שְׁאֵלָתוֹ בְּפֶתֶק. לְאַחַר זְמַן הִגִּיעָה הַתְּשׁוּבָה: "עָנִיתִי לִשְׁאֵלָתְךָ בִּזְמַן הַיְּחִידוּת". הָאִישׁ הַמֻּפְתָּע נִסָּה לְהִזָּכֵר, הֲרֵי הוּא בִּכְלָל לֹא שָׁאַל. שׁוּב הִכְנִיס הָאִישׁ אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּכְתָב וְהַפַּעַם הָיָה הַמַּעֲנֶה: "אִם רוֹצִים אֶפְשָׁר לְנַתֵּחַ".
הָאִישׁ הֵבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה כְּהַסְכָּמָה וְנִגַּשׁ לַנִּתּוּחַ, אֲבָל כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת מִתְּחִלָּתוֹ יָצָא הָרוֹפֵא הַמְּנַתֵּחַ כְּשֶׁהוּא נִסְעָר וּפָנָה אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, דָּבָר מוּזָר קוֹרֶה פֹּה, נֵס וָפֶלֶא. אֵין צֹרֶךְ בְּנִתּוּחַ לַבַּת, הַמַּחֲלָה נֶעֶלְמָה כְּלֹא הָיְתָה!".
כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת הִגִּיעַ חַג הַפֶּסַח וְאוֹתוֹ יְהוּדִי בָּא שׁוּב לָרַבִּי, הַפַּעַם לוֹמַר תּוֹדָה. הָרַבִּי הִגִּישׁ לוֹ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת מַצָּה וְאָמַר לוֹ: "הָאַחַת עֲבוּר הַבַּת, לֶחֶם רְפוּאָה, שֶׁתִּהְיֶה לָהּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה. הַשְּׁנִיָּה עֲבוּרְךָ, לֶחֶם אֱמוּנָה, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה…".
מְפַקֵּד עֶלְיוֹן
לַתְּכוּנָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל רַבִּי נִקְרָא 'הַמְּשַׁלֵּחַ'. לְכָל יְהוּדִי נוֹעַד תַּפְקִיד בָּעוֹלָם, אוֹתוֹ עָלָיו לְמַלֵּא. זוֹהִי שְׁלִיחוּתוֹ וּלְשֵׁם כָּךְ צִיֵּד אוֹתוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בִּתְכוּנוֹת הָאֹפִי וְהַכִּשְׁרוֹנוֹת הַמְּיֻחָדִים לוֹ. לְתַפְקִיד הָאָדָם הַשְׁלָכוֹת רַבּוֹת – הֵיכָן יָגוּר, מִמָּה יִתְפַּרְנֵס, אֵלּוּ פְּעֻלּוֹת עָלָיו לַעֲשׂוֹת, וָעוֹד. אֲבָל לֹא תָּמִיד יוֹדֵעַ אָדָם בְּעַצְמוֹ מַהִי שְׁלִיחוּתוֹ. כֵּיצַד נִתָּן לָדַעַת? לְשֵׁם כָּךְ עָלָיו לְהִוָּעֵץ בְּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ. רַבִּי הוּא מִי שֶׁעוֹמֵד עַל מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְצוֹפֶה לְרָחוֹק וְלָכֵן אֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁיְּכַוֵּן אוֹתִי בְּדַרְכִּי, שֶׁיַּעֲשֶׂה לִי 'סֵדֶר' בַּחַיִּים.
יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס לִיחִידוּת אֶל הָרַבִּי. הָאִישׁ אָמְנָם לֹא נִמְנָה עַל עֲדַת הַחֲסִידִים, אַךְ הַעֲרָכָה רַבָּה הָיְתָה לוֹ לָרַבִּי וְלָכֵן בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלָיו וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ וְהַדְרָכָתוֹ. הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו. "זָכִיתִי לִהְיוֹת אַבְרֵךְ וְלִשְׁקֹד בַּ'כּוֹלֵל' בְּרֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה", מְסַפֵּר הַיְּהוּדִי לָרַבִּי. הָרַבִּי הוֹסִיף וְהִתְעַנְיֵן בַּפְּרָטִים – עִם מִי הוּא לוֹמֵד, אֵיזוֹ מַסֶּכֶת וּמָהֵן תָּכְנִיּוֹתָיו לֶעָתִיד. לְאַחַר שֶׁתֵּאֵר לָרַבִּי אֶת סֵדֶר יוֹמוֹ, פָּנָה אֵלָיו לְפֶתַע הָרַבִּי וְשָׁאַל: "אָז מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בַּחַיִּים?". הַיְּהוּדִי הִתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע. מָה הַכַּוָּנָה? הֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ הַדַּקּוֹת שֶׁעָבְרוּ תֵּאֵר בִּפְרָטִיּוּת אֶת מַעֲשָׂיו, אָז לְמָה הָרַבִּי מִתְכַּוֵּן? הָרַבִּי קָרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִסְבִּיר: "אָמַרְתָּ לִי מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמְךָ, לְטוֹבָתְךָ וּלְהַצְלָחָתְךָ הָרוּחָנִית, אֲבָל זֶה עוֹד לֹא נִקְרָא 'לַעֲשׂוֹת'. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לַזּוּלַת, לַיְּהוּדִים שֶׁחוּץ לְ-ד' אַמּוֹתֶיךָ – מָה אַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוּרָם?".
מָשִׁיחַ שֶׁבַּדּוֹר
לַתְּכוּנָה הָרְבִיעִית וְהָאַחֲרוֹנָה נִקְרָא 'הַמֻּעֲמָד לְתַפְקִיד הַמָּשִׁיחַ'. אָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, "בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא"! הָעוֹלָם כְּבָר מוּכָן, ה' וַדַּאי רוֹצֶה, אֲנַחְנוּ מִזְּמַן צְרִיכִים. מַדּוּעַ הוּא עֲדַיִן מִתְמַהְמֵהַּ? אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל רַבִּי עֲבוּרִי הוּא הַצַּדִּיק הֲכִי מַתְאִים לְתַפְקִיד הַגּוֹאֵל. בַּגְּמָרָא מוּבָא שֶׁהַחֲכָמִים הָיוּ מְסַמְּנִים אֶת רַבָּם כַּמֻּעֲמָד הָאֶפְשָׁרִי לַתַּפְקִיד – "דְּבֵי יַנַּאי אָמְרֵי יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יַנַּאי סָבְרוּ שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ הוּא יִנּוֹן, כְּשֵׁם רַבָּם). לוּ יַחְלִיט ה' לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הַיּוֹם יִהְיֶה וַדַּאי הוּא הַמַּתְאִים מִכֻּלָּם לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל!
שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקַשְּׁרוּת אֲמִתִּית!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי