בעלי תשובה וצדיקים

ב״ה פרק א׳ משנה י׳: שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם… פרק ב׳ משנה ח׳: חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי… רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ… כדי לסיים פעם נוספת את פרקי אבות לפני ראש השנה, נוהגים בשבתות הקרובות לומר...

ב״ה

פרק א׳ משנה י׳: שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם…

פרק ב׳ משנה ח׳: חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי… רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ…

כדי לסיים פעם נוספת את פרקי אבות לפני ראש השנה, נוהגים בשבתות הקרובות לומר בכל שבת שני פרקים. השבוע אנו לומדים פרקים א׳ וב׳, ונתמקד בכמה תנאים המוזכרים בהם בהיבט של ״בעלי תשובה״ ו״צדיקים״.

בפרק א׳ אנו לומדים על שמעיה ואבטליון: שניהם היו גרים[א] (או בני גרים[ב]), הדומים לבעלי תשובה, שעבדו קשה ונעשו לצדיקים. לעומתם, בפרק ב׳ אנו לומדים על רבי אלעזר בן ערך, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, שהיה צדיק מעיקרו אלא שבמהלך חייו שכח את תלמודו[ג] ולבסוף חזר ונעשה אף בעל תשובה[ד].

מי יותר גדול, הצדיק או בעל התשובה? בגמרא יש מחלוקת בדבר, אך בדרך כלל ההכרעה כדברי האומר שבעל תשובה גדול, “מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדים”[ה]. יתירה מזו, על המשיח נאמר בספר הזהר שהוא יבוא להשיב את הצדיקים בתשובה[ו]. בבעל התשובה יש ‘אורות גדולים’, כח ועוצמה “בחילא יתיר”, לאין שיעור מאשר העבודה ה’רגילה’ והמדודה של הצדיקים.

אכן, מוסבר בחסידות[ז] שהתכלית היא איחוד מעלת הצדיק ובעל התשובה. לבסוף בעל התשובה מבין שאחרי כל הכוח הרב והטוב שיש בו, עליו להתמיד בקיום מצוות בפשטות, במסגרת ה’כלים’ המדויקים בהלכה. אם לא כן, האורות עשויים להיגמר והקשר עם הקב”ה יתעמעם. גם בעלי התשובה הגדולים ביותר צריכים להיות מעט ״צדיקים״, ולקיים תורה ומצוות כמותם. עלינו לחזור בתשובה תמיד, אך ״יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים״[ח] דווקא – בעל התשובה צריך להרבות במעשים טובים ולהיות בעל-תשובה-צדיק. באותה מדה, הצדיק צריך לקיים “כל ימיו בתשובה” ולהיות צדיק-בעל-תשובה.

מדרגת הצדיק שייכת לחכמה, ומדרגת בעל התשובה לבינה, “ולבבו יבין ושב ורפא לו”, כאשר בבינה מתגלים אורות מרובים דתהו מדרגת הכתר. על החכמה נאמר “תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים”, תכלית הצדיק-החכם להיות גם בעל תשובה! ורמז: חכמה תשובה מעשים טובים = 888 = “קץ שם לחשך” = 8 פעמים אלףפלא (ממוצע כל אות ב-קץ שם לחשך) – אלף היינו חכמה, “אאלפך חכמה”, בחינת הצדיק, ופלא היינו הכתר המתגלה בבינה, בעל התשובה.


נערך ע״י מנחם זאב וינגורט ע״פ שיעור י׳ כסלו תשע״ב פ״א.

[א] גיטין נז, ב; פיה״מ לרמב״ם עדויות פ״א מ״ג ומ״ה. ובכ״מ.

[ב] דרך חיים (למהר״ל) ותוי״ט על משנתנו. ובכ״מ.

[ג] שבת קמז, ב. ועוד.

[ד] וראה במדור הביאורים לפרקי אבות בגליון מסעי השתא, וש״נ.

[ה] ברכות לד, ב.

[ו] ע”פ זהר ח”ג קנג, ב. הובא ונתבאר בלקו”ת שמיני עצרת צב, ב; שה”ש נ, סע”ב. ובכ”מ.

[ז] תורת חיים וישלח ד״ה ״ויקח מן הבא בידו״ פ״ה (קצב, ב-ג).

[ח] אבות פ״ד מי״ז.

הרשמו עכשיו וקבלו עדכונים מ"גל עיני"

דילוג לתוכן