ראשית, העיקר הוא להתחזק, מדי יום ביומו, באמונה ובטחון בה’ – “קוה אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'” – לדעת שה’ אוהב אותך וכל מה שנעשה הוא לטובתך הגמורה, גם מה שאת חווה כקושי ומשבר. כל ירידה בחיים היא “ירידה צורך עלייה”, דהיינו שדווקא הירידה הזו תביא אותך למקום הרבה יותר גבוה מהמקום שהיית בו בתחילה (בדומה למעלה של בעלי תשובה על צדיקים גמורים, או מעלתו של מי שעמד בניסיון שבאמת נועד להעלות-לנוסס אותנו).

במישור המעשי, עלייך לעבוד לתקן את הדיבור והמחשבה, שני ה’לבושים’ הפנימיים של הנפש. כך לימד מורנו הבעל שם טוב שתיקון לבוש הדיבור מתקן את הקשר בין איש לאשתו, ותיקון לבוש המחשבה מתקן את הקשר בין הורים לילדים. ובפרט, בנוגע למחשבה – גם המחשבה היא בידיים שלנו, ובכוחנו להסיח את הדעת ממחשבות זרות ומבלבלות על-ידי שנעסיק את עצמנו בחשיבה חיובית וטובה (“סור מרע” על ידי “עשה טוב”), מתוך הכרה בחשיבותן של טהרת וקדושת המחשבה, כמו שאנו מתפללים להנצל מ”הרהורים רעים”.

קדושת המחשבה משפיעה לא רק על היחסים הזוגיים, אלא גם על חינוך הילדים (כדברי חז”ל על חשיבות קדושת המחשבה בשעת הזיווג) – ככל ששומרים יותר על המחשבה, במשך כל שעות היום (לא רק בשעת מגע ישיר עם הילדים), כך הדבר משפיע לטובה על הילדים, הגדלים באקלים רוחני של אווירה פנימית טהורה. כך מתחיל חינוך חסידי אמיתי. כדאי להוסיף שגם ילד שנפגע ועבר חוויות קשות, חלק עיקרי בשיקום שלו תלוי במחשבת ההורים, חשיבה אוהבת וחיובית המקרינה עליו, במודע ושלא-במודע, עוד יותר מאשר ההשפעה הטובה של הדיבור.

ובנוגע לדיבור: שלמות התיקון של הדיבור הוא בדברי אהבה וחסד בין איש לאשתו (כמבואר בספר שכינה ביניהם, בפרק ‘דברי אהבה וחסד’), כאשר הדיבור הנכון חושף רבדים עמוקים בנפש וחוזר להשפיע ולתקן גם את המחשבה. אך הקשיים שהתעוררו אצלך צריכים לעורר לא להסתפק בתיקון ישיר במעגל הבין-אישי בתוך המשפחה, אלא דווקא לצאת החוצה ולהשפיע על אחרים, בעיקר בכוח הדיבור, דהיינו לפעול בתחום של קירוב לבבות לה’ יתברך. כשאת באה במגע עם אנשים הרחוקים (לעת עתה) מתורה ומצוות – שיש לך הזדהות איתם מצד היצר הרע דוקא! – אזי פעולת הקירוב פועלת לטובה גם עלייך, ומסייעת לתקן גם את לבוש המחשבה ולהפטר מטרדת הנפש, בעזרת ה’. לסיום, מומלץ מאוד לקרוא בספר שיצא על הצדיק הירושלמי רבי אשר פריינד זצ”ל, ממנו אפשר ללמוד הרבה אמונה ובטחון ודרכי התמודדות עם קשיים.