קפיטליזם קדוש

אחרי "שני אלפים תהו", בהם התנהג העולם לפי חוקי הג'ונגל, הגיעו "שני אלפים תורה". התורה משליטה בעולם סדר אלקי, צדק ויושר, ודורשת התנהגות עדינה ומתוקנת. במורה נבוכים כתוב ששינוי לא יכול להתחולל בבת אחת, ולכן לעתים התורה 'מתכתבת' עם התרבות הקודמת, מנתבת ומעדנת, בלי למחוק לגמרי את הטבע שהושרש בעולם במשך שנים ארוכות.

בעומק, זהו לא הכרח שבדיעבד. "שני אלפים תהו" משקפים את עולם התהו שקדם לעולמנו, עולם של אורות מרובים בכלים מועטים – עוצמות-תהו ללא יכולות יישום, שהביאו לשבירה והתמוטטות. לעומתו, בעולם התיקון יש אורות מועטים בכלים מרובים – יכולות ההכלה והיישום רבות, אבל העוצמה של התהו אבדה. התורה מסוגלת לקחת את התוקף של התהו ולהכניס אותו לסדר מתוקן, לתת לו ראש נכון, ובכך לזכות ל"אורות דתהו בכלים דתיקון" (נוסחה באמצעותה אפשר להגיע ל"שני אלפים ימות המשיח"). התהו מופיע בדינים שנראים כחורגים מהסדר התורני הרגיל – מדיני רודף וגואל הדם, דרך מקומות בהם "דברה תורה נגד יצר הרע" ועד להוראות שעה ותופעות של "גדולה עבירה לשמה". במקומות האלה 'מציץ' התהו שמתחבא מתחת לתיקון, כאשר התורה מכילה ומכוונת אותו.

דוגמה מיוחדת לכך היא הדין של "עביד איניש דינא לנפשיה" ('עושה אדם דין לעצמו'), המאפשר לאדם להגן על רכושו או לקחת בעצמו את מה שמגיע לו בדין, גם אם הוא נדרש, בלית ברירה, להפעיל לשם כך כח. אם הוא יפנה לבית דין הוא יקבל סעד, ואם צריך השופטים ישלחו את השוטרים לאכוף את הפסק, אבל האדם לא צריך להטריח את עצמו לבית דין ומותר לו לפעול בכוחות עצמו. לכאורה, בעולם מתוקן שיקול הדעת, הכרעת הדין וכח האכיפה מסורים בידי המוסמכים לכך, ואם כל אחד 'לוקח את החוק לידים' תתחולל אנרכיה. ובכל זאת, ברגע שפוגעים ברכושו של אדם, התורה מעניקה לו את הכח לעשות דין לעצמו. מדוע?

ביסוד האדם נברא יחידי, קבל את השליחות למלוך על הבריאה כולה ולרדות בה, ו"צלם אלהים" שבו עושה אותו בעל כח שיפוט מוסרי ביחס לבריאה כולה. יש במלכות הזו משהו תוהי, כמלכי התהו שכל אחד מהם אמר "אנא אמלוך", אבל יש בה גם עוצמה רבה ואחריות אמתית. בסדר הרגיל התורה מרכזת את כח השררה והשיפוט בידי המלך והדיינים, דורשת איזוני כחות וסדרי דין ממתנים. אבל ביחס לרכושו שלו האדם נשאר מלך ושופט – מגלה את הטבע הראשון שהוטבע בו. כמובן, עליו לנהוג לפי דין תורה ולהגביל את כחו כפי הנדרש, אבל חשוב לתורה לשמר את הקפיטליזם-הקדוש הזה – שמקנה לאדם זכות ממשית על רכושו – כדי לחשוף באדם תכונות של בן-חורין אמתי, מלך ושופט. תכונות אלו מגלות את העוצמה של נשמתו ומאפשרות לו לממש את יעודו ושליחותו בעולם.